אמנות, יצירות אומנות, אמנים, יצירות אומנים, מוזיאונים - פורטל אולארט - www.all-art.co.ilמאמרים, כתבות - אמנות, שירה, ספרותאמנים - אומנים ישראלים | אמנות ישראלית - יצירות אומנות פיסול, ציור, איור, צילוםאומנות בלוגים | בלוג אמנות, ספרות, שירה, שיריםפורומים בנושאי אומנות, קהילות אמנותגלריות אמנות | חוגים, לימודי אומנות | מוזיאונים לאמנות | מעצבים - עיצוב - לוחותאירועים - תערוכות אמנות, אירועי אומנותבניית אתרי אמנים - פרסום אומניםאתרי אמנות - קישורים לאתרי אומנות, תרבות

דף הבית
בניית אתרים
חוגים ולימודי אומנות
פרסום אמנים חינם
כניסה למערכת
תיקי עבודות אמנות  - אומנות ישראלית - יצירות אמנים
הקמת תיק עבודות חינם
תיקי עבודות - דף ראשי
רשימת אמנים | אומנים
ציור | ציירים
איור | רישום
פיסול | פסלים
צילום אמנותי
זכוכית, ויטראז'
יודאיקה, אמנות יהודית
עיסת נייר
עיצוב גרפי
עיצוב פנים
עיצוב קרמי
עיצוב תעשייתי, מוצר
צורפות, עיצוב תכשיטים
פסיפס, מוזאיקה
אמנים מההיסטוריה
יצירות מפורסמות
מאמרים בנושאי אמנות
מילון מושגים באמנות
ספרות, סיפורת, סיפורים
שירה, פואטיקה, שירים
תולדות האמנות
תיאטרון, משחק, דרמה
לוחות ואינדקסים בנושאי אומנות
אגודות אמנות
אירועים ותערוכות אומנות
בתי דפוס
גלריות אומנות - כללי
חנויות אמנות
לוח דרושים
לוח יד שניה
לוח מודעות
לימודי אמנות, חוגים
חוגי ציור
עיצוב גרפי - גרפיקאים
עיצוב פנג שואי
עיצוב פנים, אדריכלים
עיצוב תכשיטים-צורפים
צלמים, צילום אמנותי
ספרי אומנות
תרפיה באמנות-מטפלים
אומנות - אתרי אמנות
פורומים, קהילות אמנות
מנועי חיפוש, פורטלים
אתרים שימושיים

   כניסה >> מאמרים >> ביטויים אמנותיים לסיפורי עגנון >>

ביטויים אמנותיים לסיפורי עגנון

אמנות, עיצוב - מאמרים וכתבות בנושא אומנות

מאת, דרורית סן , 13/3/2012

שילובי מדיום הספרות עם מדיום האמנות הפלסטית ליצירה בעלת ערך מוסף

 

היצירה 'מעשה העז' מהווה עיבוד, בזכוכית ואותיות נחושת בטכניקת פיוזינג ייחודית

מעל גבי ציור בצבעי אקריליק על בד קנבס, ליצירה ספרותית של ש"י עגנון


הסופר ש''י עגנון נסמך על מקורות תלמודים (בבלי וירושלמי)
המתארים את פרי התאנה הבשל נוזל כשפע של חלב עזים. 
עגנון הופך את היוצרות - בסיפורו דווקא עטיני העז מניבים                                                                         
חלב בריא מיוחד בעל סגולות מרפא בזכות פירות התאנה 

העז, שקנה זקן חולה מאד החיי בגלות, עוברת בדרך מיסתורית
שיוצאת מתוך מערה סודית מהגולה ישר לא''י וממנה בחזרה 
כשבעטיניה שפע חלב טעים בעל סגולות ריפוי ייחודיות 
לאחר שאכלה מפרי מגדים של עצי א''י - חרוב, תאנה...

הטקסט המעובד:
"מעשה בזקן חולה שהיה גונח מלבו
אמרו הרופאים שישתה חלב עיזים
קנה עז והכניסה לדיר בחצר
לא יצאו ימים מרובים עד שנתעלמה
לא מצאוה לא בחצר ולא בגן
לא על גג בית-המדרש ולא אצל המעיין
עד שחזרה ודדיה שופעים חלב
מתוק מדבש וטעמו טעם גן-עדן...

עקב בן הזקן אחר העז לתוך מערה
הגיעו לגבעות פרי מגדים ובשמים
שתו ממעיין גנים
ואכלו דבש תאנים
הבין שהגיעו לארץ-ישראל
נשק לעפרה וישב תחת התאנה..."


אגדה עממית? או סיפור קסמים בעל יסודות מיסטיים מתורת הסוד והרמז?

עגנון התייחס לתורת הקבלה באמביוולנטיות: 

מחד - יצירתו של עגנון ספוגה בקבלה ושפע של מקורות קבליים המשוקעים ביצירה .

מאידך - עגנון רחוק מלהיסחף לתוך הקבלה ומתנגד לשימוש מאגי בסממנים הקבלים... 

מעשית-עם - באורך פלא באמצעות חלב עיזים קסום נרפא יהודי זקן מחוליו 
הבן האמיץ שהולך אחרי העז מגיע לארץ-ישראל - האור שבקצה המערה
בקפיצת דרך פלאית וכך מנצח את ה'חושך' של הגולה ומחלואיה.
א''י מוארת, מסנוורת ביופיה ופרותיה הטעימים שופעי הבריאות...
כמובן, שהיא מהווה תחליף מעולה לגולה החשוכה הסובלת ממחלה חשוכת מרפא. 

סמלים יהודיים - ישראלים: כמיהה לארץ-ישראל, סגולות נפלאות (מיסטיות?) של עצי פרותיה.
שאלת שכר ועונש  - השארות בגולה כעונש לחולי חסר תקנה לזיקנה שסופה מוות קרוב.
לעומת המעבר ל'אור' עליה ניסית לא''י - כשכר על אמונה תמימה, חוסר התמהמהות ואומץ לב.

מדוע הבן מקבל שכר כפרס - זוכה לחיות בא''י? ואילו האב עונש - נשאר בגלות? 
מכיון שהבן הוא תמים ואופטימי, הולך אחרי העז לתוך המערה ללא חשש מפני הסכנה
כצעיר, שאולי פזיז - אך נטול עכבות שמסוגל לנצל את שעת הכושר בפעולה זריזה ומידית.
האב המבוגר האחראי, שקול, פסימי וחשדן, בודק את הסיכונים והסיכויים - ולכן נותר בגלות                                                                                          וכך איננו זוכה להגיע לא''י שהיא כגן-עדן, זבת חלב ודבש שמרפא חולים בטעם גן-עדן. 

שזירת מוטיבים משיר-השיריםכאלגוריה : ה'דוד' האהוב = הקב''ה והאהובה א''י 
הענקת אופי אידיאלי-רומנטי לתיאורי הארץ המובטחת, שממתינה לבניה כמו בן זוג אהוב                                                           לאהובתו נכסף להרעיף עליה שפע אהבה ופינוק.

מדוע נבחרה דווקא חיה ועוד עז (שתכונותיה המאפינות עקשנית, פזיזה) לבצע את השליחות?

האם אכן המלך שלמה שכתב את שיר השירים ידע לדבר בשפת בע"ח?                                                 והאם בזכות ידיעה מופלאת זאת הוא נחשב לחכם באדם?                                                                במבחן שערכה לו מלכת שוא האגדית לבחון את חוכמתו מספרת האגדה על דבורה קטנה                                                                        שעזרה לו לדעת איזה פרח אמיתי - מתוך כל שאר הפרחים המזוייפים. כך מרמזת אף היא                                                                     על 'מותר בעל החיים מהאדם' בתחומים מסויימים. הזקן איננו רואה בעז דבר מעבר לחלב                                                                        ולכן הוא איננו מוצא את הפתק בו מסביר הבן שהעז תוביל אותו לא"י הקסומה.                                                                          רק לאחר שחיטת העז נמצא הפתק. המצב כבר בלתי הפיך כי אין מי שיוביל אותו,                                                                               אבל הפתק בכל זאת מספק לאב מעט נחמה - ידיעה שבנו הגיע לארץ המובטחת.


הבן מתחבר בטבעיות ליסודות קבלים של קליטת רמזים מגבוה ונכונות לביצוע מיידי - ולכן זוכה  לנס.                                                             חוקרי ספרות עכשווים דנים בשאלה האם עגנון היה מחובר לקבלה? או רק השתמש במוטיבים קבליים                                          כפי שהוא משתמש בטקסטים מקראים ותלמודיים? האם היו לו שאיפות משיחיות כלפי עצמו? וכד' 


עגנון בסיפור קצרצר זה עושה חיבור בין גאולה אישית, לאומית ואפילו לגאולה עולמית.
מכיוון שגאולה, במעבר ממקום חשוך וחסר תיקווה לא''י של אדם בודד בעזרת עז פלאית 
- מקרינה על גאולת העם ובתקופה של מהפכות עולמיות משפיעה אף על גאולת האנושות.

===================================================================================

עגנון שאל בכאב מדוע גגותיהם של בתי העיר ירושלים מתחברים                  

ואילו תושביה פרודים ונאבקים זה בזה?

 

                                  קטעים מהיצירה :"מדוע מחולקת העיר שחוברה לה יחדיו" - דרורית סן שטסל

ביצירה על גגות ירושלים בהשראת סיפור של עגנון בו נשאלת שאלה האקטואלית גם היום:                                    

מדוע גגות העיר ירושלים מחוברים  - נושקים זה לזה       

ויכול אדם להלך מקצה העיר ועד סופה 

ואילו בקרב יושביה מחולקת היא?

הכי פשוט זה להאשים את העיר עצמה כאילו היא יצור חי - מדוע ירושלים הגעת לכך?

 

  תמונה פנורמית של ירושלים - מקצה לקצה   

===================================================================

מהעז לגדי הקטן - זה הקרוי חד גדיא של ההגדה של פסח  

סריגה אמנותית - פיסול בצמר - דרורית סן  שטסל 

חכמינו דאגו באמצעים שונים להשאיר את הילדים עירנים לאורך כל קריאת ההגדה

ולכן הציבו בסופה שיר אהוב שמתאר באופן ציורי בחרוזים את קורותיו של הגדי הלבן.

 

====================================================================

לבסוף העז המקראית: חכמת לב -  אמנות יתרה: טווית צמר העיזים למשכן מעל גבי העז

המילה לב מופיע 21 פעמים בנוגע לבניית המישכן בשני הקשרים: נדבת לב וחכמת לב.
המשכן נבנה מתרומות הלב, ונעשה על ידי אנשים שהם חכמי לב ועל ידי נשים חכמות לב.
 
במלאכת המשכן. צריך שהנתינה תהיה בלב וצריך שהחכמה תהיה חכמת הלב. 
קיימים הבדלים בין חכמת הלב של הגברים וחכמת הלב של הנשים.
המשכן יכול להבנות רק אם הוא מלא לב. בנדבת הלב ובחכמת הלב.  
 
וחכמת הלב של הנשים - ספר שמות פרק לה
(כה) וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ וַיָּבִיאוּ מַטְוֶה אֶת הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן אֶת תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וְאֶת הַשֵּׁשׁ:
(כו) וְכָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה בְּחָכְמָה טָווּ אֶת הָעִזִּים:
אומר רש"י על המילים "טוו את העיזים" - היא הייתה אמנות יתירה, שמעל גבי העזים טווין אותן.
 
אם כך, מהי אותה "אמנות יתירה" של טווית צמר העיזים בעודו על העיזים.
האם לפנינו סמל, דימוי? או מעין מבחן קשה של יכולת וסבלנות?
לטוות צמר וליצור יצירה תוך כדי חיבור אל הבהמה החיה והמתרוצצת - פעולה זו דורשת המון סבלנות
ומסמלת את המעשה היצירתי הנאצל והאתגרי ביותר: אמנות,
שגם תכניה וגם דרך הביצוע שלה אמורות להיות מחוברות לחלוטין אל החיים כפי שהם!
 
בסיום ההגדה שרים 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה' - האם ירושלים עדיין לא בנוייה?
התחלתא דגאולה בהחלט מקדמת עוד ועוד נדבך חומרי ורוחני בעיר המיוחדת בא"י כולה.
כפי שנשים חכמות לב נדרשו לבניית המשכן הזמני -מ כך כל יצירת אמנות בזיקה יהודית
מקדמת את הגאולה. בלשון הראי"ה  "הצדיקים המופלאים יוצרים עולם עליון, זיו טהור
מקור חיים שיופיו וטובו מתעלה בעילויים" וכך מתחברת ירושלים של מטה עם זו שלמעלה.
 
                                                                                                       חג שמח
                               דרורית סן  (054-6399525)
אודות דרורית סן ורשימת מאמרים
פרסם מאמר >>    |    כניסה למערכת הניהול >>

חזור לדף קודם    |    חזור לתחילת העמוד

 
אודות | יצירת קשר | תקנון | הוסף למועדפים | הפוך לדף הבית | שלח לחבר | פרסום | עזרה |
all-art.co.il - אמנות, יצירות אומנות, תערוכות, חוגי אומנות

© כל הזכויות שמורות  2004-2012